נכון או לא נכון? כל מה שצריך לדעת על יין

היין מיוצר ברחבי העולם כבר אלפי שנים וכמו כל דבר ותיק ועתיק, גם סביבו נוצרו שלל מיתוסים שלא תמיד קשורים בדרך כלשהי למציאות, אבל איכשהו כולם מאמינים שהם נכונים. אז מה נכון ומה לא נכון בכל עולם היין? הנה הכתבה שתגרום לכם להשאיר את המיתוסים מאחור ולדעת קצת יותר על יין.

תמיד אומרים שיין משתבח עם הזמן ולכן רבים שומרים יינות במשך שנים כאילו מדובר באוצר, אבל זו לא המציאות לגבי רוב יינות העולם. כ-90 אחוז מתוכם מתאימים לשתייה זמן קצר אחרי הייצור ורק 10 אחוז יישמרו וישתבחו לאורך השנים. יינות אלו עשויים מזני ענבים חזקים ואציליים, שגדלו בתנאי אקלים אידיאליים וטופלו כיאות, ולרוב מחירם גם גבוה בהתאם.

כולם יודעים שיין לבן צריך לקרר, אבל את האדום אומרים להגיש בטמפרטורת החדר. אלא שחשוב להבין שמדובר בחדר אירופי, בו יש 18-20 מעלות ולא בחדר ישראלי, עם החום שלנו. לכן, כדאי לכם לקרר יינות אדומים בישראל במשך כחצי שעה לפני השתייה.

רצוי במרתף או מקרר יין, אבל לא לכולם יש כזה. אם אתם שומרים יין בבית, הניחו אותו בפינה הכי קרירה, באזור נמוך או מתחת למדרגות. שמירת היין רצויה בטמפרטורה של כ-18 מעלות ושינויים גדולים ופתאומיים מקצרים את חיי היין. בנוסף, רצוי שהיין יונח בשכיבה, כדי שהפקק יקבל ממנו לחות. אחרת, הוא מתכווץ ומתייבש וחמצן מיותר יכול להיכנס ולקלקל את היין.

למה המלצר תמיד שואל אתכם מי טועם את היין? ובכן, הוא רוצה שתוודאו שהוא איננו מקולקל וברגע שאישרתם זאת, האחריות ירדה מעליו. אם בחרתם יין על דעת עצמכם והוא לא השביע את רצונכם (אך לא היה מקולקל), אין הרבה מה לעשות. מצד שני, אם המלצר המליץ, האחריות עוברת אליו, גם בכל הנוגע לטעם.

יין אדום מכיל חומר בשם טאנין, שמחקרים שונים הראו שהוא מוסיף לבריאות, מעלה כולסטרול טוב, מוריד כולסטרול רע, עוזר במניעת מחלות לב ובעיות במחזור הדם ועוד. טאנין יכול לגרום גם לכאב ראש ועייפות אצל חלק מהאנשים, כך שאם רוצים ראש קליל ושמח לאחר השתייה, כדאי להתמקד ביין לבן.

מנהג ה"לחיים" מסמל הרגל ומסורת שתיית יין בת אלפי שנים. האצילים, המלכים והאבירים של תקופת הרנסנס נהגו להרעיל אחד את השני כדי להתקדם בתפקיד. הרעל נמזג כמעט תמיד בכוס היין, שגם כך היה אז מר, חמוץ או תפל ואי אפשר היה לזהות בו את טעם הרעל. יש הטוענים שהיה זה המלך ארתור שהגה בחוכמה רבה את מנהג הקשת הכוסות. הכוסות היו אז קנקני מתכת והקשה חזקה גרמה לערבוב היין עם יינו של האחר, וכך מנעו את הכנסת הרעל לכוס. ומכאן הברכה, לחיים.